אני חוזר אליכם עם תובנות חדשות, ואני הולך לשתף אתכם במה שעברתי ומה שהביא אותי לתובנות הללו.
לפני כמה חודשים (שמתם לב שלא היו כתבות באופן עקבי) עברתי התקף לב, ולא זה לא מכולסטרול. מה שלמדתי מהחוויה הזאת (בין ייתר הדברים) היא שחיים רק פעם אחת. אני יודע שזה נדוש וזה נשמע כמו קלישאה אך אם תחשבו על זה לשנייה…….. האם הייתם מבזבזים עוד דקה שלא לצורך במחיצת אנשים שלא עושים לכם טוב או במילים אחרות: אני בטוח שהייתם מנצלים כל דקה להעביר עם אהוביכם.
ובכן אחת התובנות הייתה לגבי אוכל ושתייה- החוויה חידדה את המשמעות והמשמעת של כללים שקבעתי לעצמי מזמן- לאכול טוב ולשתות טוב. למה לשתות יין לא איכותי? למה לאכול תחליפי נקניקים או אוכל מעובד בטעם של… אלו כללים שאני חיי לפיהם תקופה לא קטנה אך החלטתי שאני מחיל את זה על הביקורות שלי ביתר שאת*. אני מודיע מעל דפי הבלוג הזה ("אל חאדר יעלם אל ג'איב, קד אועזר מן אנזר") אני כבר לא הולך להיות סלחן יותר או ל"התחשב" באף מסעדה או יזם. לא שהייתי קל דעת בשיפוט או בניקוד שלי בעבר, תמיד התחשבתי בתמורה מול מחיר אך בגלגול הזה (חיים חדשים-תרתי משמע) אני מתכוון להקצין את עמדותיי עוד יותר.
לבעלי המסעדות אני אומר שזה תלוי בכם לחלוטין. או שאתם מספקים את ה"תמורה" או שלא.
אנא קוראי היקרים גם שימו לב שגם משמעות הכוכבים השתנתה. הסבר הכוכבים למטה.
אני אוהב יין, אני חושב שזה משקה חברתי- כמה חברים יכולים להעביר ערב נחמד עם בקבוק יין (או שניים) עם גבינה טובה ולחם טוב. אך יין גם יכול להיות משקה של מעבר, אחרי יום עבודה כוס יין יכולה לעזור נפלאות לשינוי מצב הרוח ולהתנתקות מחשבתית.
השבוע החלטתי לבקר את בר יין 107 ברחוב יפה נוף. המקום מעוצב באיפוק מסוים אך באותו זמן משדר חמימות והנוף (למי שלא מכיר את רח' יפה נוף) מדהים. הגעתי בשעות אחרי הצהריים המאוחרות לעסקית (12:00-17:00) ובכניסה למקום היו מדפים עם בקבוקי יין והתפאורה הזאת רק הרימה את סף הציפיות לאיכות ולהבנה ביין שבעלי המקום משדרים גם באתר שלהם באינטרנט.
אחרי שהתיישבתי הגישה לי המלצרית שלבושה דמה יותר לבגד התעמלות מאשר למלצרית במקום שמכבד תרבות של יין – אני לא סנוב, אך זה יותר מדי לבקש שהלבוש יהיה טיפה יותר מתאים למקום הרי אני לא יושב באחד המקומות שעל חוף הים- שם אין לי בעיה שהמלצרית תלבש כפכפי אצבע, אך במקום שרוצה לקדם את תרבות היין בחיפה?! בלי שום קשר המלצרית הייתה אדיבה וקשובה לכל אורך הארוחה.
לארוחה הזמנתי מנה ראשונה של רביולי סלק – "סלק מבושל במילוי גבינת עזים מוגש עם מלח כמהין ובלסמי" ולעיקרית הזמנתי סלט קיסר "חזה עוף צלוי על הגריל, חסה אייסברג, ירקות העונה, עגבנית שרי וקרוטונים קלויים ברוטב קיסר".
מכיוון שזהו בר יין, אז ביקשתי לבחור חצי כוס יין שתתאים לכל מנה (באתר מדגישים את התאמת האוכל ליין)- המלצרית ניגשה לשאול את המנהל/הבעלים והוא ניגש לשולחן עם תשובה שפשוט הצביעה על ההפך ממה שכתוב באתר המסעדה, בנוסף התשובה שלו לוותה בהדגמה שדי גרמה לי לפסול את המקום.
המנהל/בעלים ניגש לשלוחן ואמר לי שהוא לא יכול להגיש לי יותר מיין אחד מכיוון שאם ייפתח יותר מבקבוק היין יכול להתקלקל (תשובתי בהמשך), ואז הוא שלף שני בקבוקים פתוחים עם מעט יין שנשאר בהם (הבקוקים נאטמו ע"י פקק השעם של הבקבוק) בתור הדגמה למה שאמר.
אז ככה מנהל/בעל המקום היקר- ישנו היום מגוון רחב של פתרונות טכנולוגים לטיפול ולשמירה על בקבוק יין שנפתח. הדברים הכי פשוטים אלו פקקים (כמה עשרות שקלים) שניתן לשאוב דרכם את האוויר שיש בבקבוק וככה למנוע התחמצנות והארכת חיי היין ועד לפתרונות מתוחכמים של מכונות ששומרות על בקבוק היין הפתוח דרך חיישנים אלקטרוניים ששולטים באוויר, בטמפ' וברמת החשיפה לאור. ממקום ש"מתמחה" ביין הייתי מצפה לאחד מהפתרונות הללו עם נטייה לסף טכנולוגי גבוהה !!!
המנה הראשונה הייתה יפה ויזואלית אך הטעם היחידי שהיה לה היה של שמן כמהין שהשתלט על כל הטעמים של הסלק והגבינה, כשביקשתי לחם המלצרית ענתה שהלחם יגיע עם הסלט. אז ככה : בבר יין או בכל מסעדה שמזמינים בה אוכל כללי הטקס מכתיבים שהלחם יגיע ראשון לשולחן עם קנקן מים.
את המים המלצרית סיפקה בלי שביקשתי, לזכותה ייאמר. סלט הקיסר היה כל דבר חוץ מסלט קיסר!
היה עוף שנצלה על הגריל עם התבלין "גריל עוף" שמוכרים בסופרים ושמגישים באולמי חתונות. התבלין הזה כל כך דומיננטי שלא ניתן להרגיש את העוף, חוץ אולי מהמרקם שלו. רוטב הקיסר שאמור להכיל בין היתר חלמונים,פרמזן ושום (יש גרסאות גם עם אנשובי) היה כל כך תפל ובלי טעם ומרקמו היה מימי לחלוטין, שפשוט לא הצלחתי להבין ממה הוא מורכב. הפרמזן שפוזר מעל הסלט היה חסר טעם.
את הארוחה ליוויתי בכוס יין ריוחה (ספרד) רזרבה 2008 מיקב מוגה MUGA 50 ₪. היין היה בעל גוף בינוני ופירותיות נעימה והוא היה די מהנה. בחשבון היין עלה 20 ₪ מכיוון שהוא היה מלווה לארוחה העסקית, דיל נחמד אם האוכל היה עומד בציפיות.
אין ספק שיש מגוון של יינות שגם ניתן לקנות בכוס (לפי התפריט) והנוף פשוט מדהים,אך הייתי מצפה ממקום שמתייג את עצמו כבר יין מקצועי שיעמוד בהבטחות שלו עצמו (המניפסט באתר האינטרנט), אך לצערי קיים פער לא מעט בין הכוונות לביצוע.
רח' יפה נוף 107 חיפה 077-5004895
אווירה: חמה ונעימה ובעיקר ביתית
רמת ווליום: מוזיקת רקע (לא ייננית) בווליום בינוני
מנות מומלצות:
תפריט יין: מגוון לא קטן אך בלי הפתעות
רמת מחירים: 50 – 120₪ לסועד
שעות: ב'-ש' 12:00 עד אחרון הלקוחות, ימי א לאירועים בלבד
הזמנות: עדיף בסופי שבוע
דרכי תשלום: מזומן ואשראי
גישה לנכים: לא קיימת
____________________________________________________
בלוג ביקורות אוכל 
חוויה מזעזעת שלא נראתה כמוה..
נכנסנו למסעדה מחויכים במטרה לחגוג אירוע משפחתי אך חוויה זאת הפכה תוך דקה למשהו שלא נשכח לעוד הרבה זמן.
תחילה רצינו להזמין יין המלצרית לא הראתה בקיאות בתפריט היינות והיו צעקות בין הברמן למלצרית על איזה יין יש ואין. לאחר מכן המלצרית היתה מגעילה וחסרת אכפתיות בהתנהגותה בזמן לקיחת ההזמנה ( היתה מלובה בפרצופים רבים). לבסוף הוגשה לנו מנת קרפצ׳יו שלא היתה לטעמנו. הבשר היה עבה מדי למנת קרפצ׳יו, לא היה כמעט חומץ שבישל אותו והוא היה קשה מדי לחתיכה ולאכילה. דיווחנו למלצרית והיא ענתה בתגובה: ״מה אתם רוצים שאעשה עם המנה אחרי שטעמתם ממנה? אין לי מה לעשות תאכלו בכח״. היינו בשוק וביקשנו לדבר עם המנהל, היא אמרה שהוא לא נמצא וגם אחמ״ש לא היה. אנחנו החלטנו כבר ללכת מהמקום כל החוויה נהרסה כשחזרה ביקשנו חשבון והיא התחילה להתווכח שנישאר כי המנות העיקריות צריכות לצאת וזה בעיות שלנו. למה לא לעשות פייר ולוודא קודם שהמנה הראשונה לטעמנו? אין סדר במסעדה?
לאחר מכן יצא מנהל המטבח שדווקא היה בסדר והציע לנו פיצוי אך החלטנו שהחגיגה נהרסה ואין טעם להשאר.
אנחנו כלקוחות שבאים הרבה לחגוג במקום המיוחד עם הנוף לים התאכזבנו עד עמקי נשמתינו, מסעדה עם מעמד ככה מתייחסת ללקוחות? נספר לחברינו על החוויה ולשם כבר לא נחזור.