הרבה מחשבות מתרוצצות להן בראשי כרגע…….טוב, אני מניח שזה די אופייני אחרי שתי כוסות יין, שתי כוסות גראפה, כוס פורט, ושוט של ליקר דבש.
שנה חדשה התחילה ואחרי כל משאלות הלב ל 2013 החלטתי לפתוח את השנה עם מימוש של אחת מהמשאלות הללו (ע"ע כתבה אחרונה ל 2012) במקום תל אביבי שדי משך את תשומת ליבי הן בעיתונות הכתובה והן בזאת האלקטרונית. למקום קוראים "החלוצים 3" (הכתובת היא גם שם המקום) והמקום קיבל ביקורות אוהדות בלי יוצא דופן בכל הכתבות.
מחשבה ראשונה- האם העובדה שקראתי כתבות אוהדות על המקום משפיעה על השיפוט שלי?
מחשבה שנייה – האם העובדה שהגעתי למקום עם ציפיות כל כך גבוהות גרמה לי להחמיר בשיפוט?
מחשבה שלישית- אובייקטיביות – האם יש דבר כזה? או שהכל סובייקטיבי?
מחשבה רביעית- שכחתי……………
מחשבה חמישית – למה לכל הרוחות אין מקום כזה בחיפה?
המקום נמצא בשוק לוינסקי בת"א כאשר בעלי המקום שיפצו אותו מאפס והפכו אותו לפינת חמד מקסימה כשעיצובו מינינמלי אך חם והוא משרה אוירה מאוד אינטימית ונינוחה. נכנסנו כאשר ה"סערה" הייתה עדיין בהתחלה והגשם הוסיף נופך חו"לי ורומנטי שהשתלב בתאורה העמומה ובציפיות לערב מעולה.
התיישבנו על הבר וקיבלנו תפריט די קטן ומצומצם- סימן שישנה תשומת לב לכל מנה ומנה הן מבחינת חומרי הגלם והן מבחינת ההכנה. לא כמו התפריטים של רוב המקומות שהם הכלאה בין בית קפה/בר/מסעדה/ביסטרו/בראסרי/ מסעדת דגים ופירות ים. אי אפשר להיות טוב בכל התחומים האלה במקום אחד עם תפריט שמכיל עשרות רבות מאוד של פריטים.
לראשונות הזמנו "lardo" 28 ש"ח "טרטר" 48 ש"ח ו"לשון" 34 ש"ח וסלט עדשים שחורות 36 ש"ח ואיתם שתי כוסות יין : אחת אדום בוז'ולה של ג'ורג' דובף 34 ש"ח והשנייה יין לבן אוסטרי מייקב ECKER ומזן ענבים שנקרא "גרונר ולטלינר".
בד"כ כלל אני נוטה לדבר על האוכל ולנתח את מידת התאמת היין למנות – שלא תהיה אי הבנה – היינות התאימו למנות כמו כפפה ליד בזכות בחירתה של נעמה (בעלת הבית ו"אוצרת" יצירות האומנות שנקראות בקבוקי יין). אך הייתה לי הרגשה שהיינות הם העיקר פה והאוכל מסתובב סביבם בהרמוניה. מטבעה של הרומניה זה דו סיטרי אך אני בכל זאת מרגיש צורך להדגיש את היינות. הבוז'ולה של ג'ורג' דה בוף הי פירותי ומלא טעם ובעל גוף בינוני שהתאים ללארדו (שומן חזיר כבוש ומיושן במלח ורוזמרין שמקורו בטוסקנה איטליה) שנמס על הלשון ומרפד את הפה בקטיפתיות נעימה שהחמיצות העדינה והפירותיות של הבוז'ולה איזנה באופן מושלם.
טרטר הבשר המעולה שתובל בעדינות ובחריפות ממותנת, ושחלמון הביצה הוסיף לו כהרגלם של חלמונים מגע קטיפה זהוב של עושר החמיא גם הוא ליין. הלשון הייתה גם כן מעולה אך ויניגרט הצלפים והפטרוזיליה הי חלש בנוכחותו ולא היווה ניגוד מרעננן לעושרה של הלשון. ליין האוסטרי ה"גרונר ולטלינר" היה בוקה של פירות לבנים ומעט ריח ירוק של אפונה מתקתקה היין מילא את חלל הפה בפירותיות וחמיצות שעושה תיאבון עם שמץ של מינירליות. היין הזה התאים לסלט העדשים עם העגבניות והכוסברה שהונח על מצע של יוגורט. בכלל היין הזה גם התאים לי (לקחתי כמה לגימות מבת זוגתי) לטרטר בצורה יוצאת דופן.
לעיקרית בחרנו ב"פסטה שחורה" 73 ₪ וב"חלה קטנה" 52 ₪. בת זוגי המשיכה עם אותה כוס של היין האוסטרי ואני בחרתי בעזרת נעמה ביין גרמני לבן יבש 2011 Scheurebe trocken מיקב WITTMANN.
פסטת החלמונים שנעשית במקום ונצבעת בשחור ע"י דיו של דיונון הייתה חלקה ומשית ורוטב ציר הסרטנים היה עשיר ומלא בטעמי ים אך באותה עת לא היה כבד. האספרגוסים והכוסברה הוסיפו רעננות ואיזנו את הרוטב כשבשר הסרטנים (מעט מדי בתוך המנה- אני מבין את הבעייתיות בלהוציא בשר סרטנים באופן ידני במקום עם כוח אדם קטן) היה הפתעה נחמדה. את הרוטב ניגבנו בלחם המעולה 10 ₪ ופה ההערה היחידה שיש לי לגבי המנה (בעצם עצה) בכדי שהרוטב "ידבק" טוב יותר לפסטה כשמכינים את הפסטה עדיף להשתמש במכונת פסטה שראשה עשוי מברונז. מתברר בבדיקות בביניקולר שהברונז משאיר חריצים קטנים בפסטה לעומת ראשי מתכת אחרת שאליהם נכנס ו"נדבק" יותר רוטב.
החלה עם בשר החזיר הטחון הייתה מעולה ורוטב היין והחמאה שתיבול של זרעי אניס הודגש בו אך לא בלט החמיא לטעם העשיר של הבשר והחלה. היין היה בעל אף של פריחה עשבים ועשבי תיבול והיה לו רובדי טעם של תפוחים, קרנבריס (חמוציות) ואשכוליות עם רמזים למינרלים מעודנים. החומציות והרגשת הפירותיות שמילאה את חלל הפה התאימה למנה …או שניתן להגיד שמנה התאימה ליין באופן מעורר כבוד.
לקינוח חלקנו במוס שוקולד מריר ולרונה עם פצפוצי קפה 32 ₪ שהיה מעולה ולא מתוק מדי. קפה 15 ₪ ותה 12₪ לסיום גם הם היו טובים מאוד. שני בקבוקי מים מינירלים גדולים הוסיפו לחשבון 44 ₪.
ה"חלוצים 3" הוא לא מסעדה בהגדרה למרות שהמנות שלו בפשטותם המתוחכמת מתחרים בכמה מהמקומות היותר טובים שמוגדרים כמסעדות. החלוצים 3 הוא בר יין פרופר שמציע ומגיש יינות שמאוד שונים מהמיין סטרים דבר לכשעצמו שמוסיף כבוד אך מעל לכל הבחירה של היינות ע"י נעמה היא מצוינת והידע שלה בלהתאים את היינות לאוכל- פעם הבאה אני אבחר יין ואבקש שהיא תתאים לי אוכל בשבילו- הוא ידע פנומינלי והיחס שלה הוא יחס מאוד אדיב (ישבנו מולה על הבר) ומאוד מנומס (בלי טרחה) עם חיוך אמיתי מכל הלב. כמכלול קשה מאוד לפגוש מקומות כאלה שמציעים את כל החבילה הזאת. הדבר היחידי שטיפה לא הצלחתי להבין באווירה הכללית היה סוג של איפוק או איזשהו מעצור באינטראקציה בין הצוות והאורחים- אך אולי משום שהמקום חדש ועדיין ה"אישיות" שלו נבנית לאט לאט.
ממליץ בחום.
החלוצים 3 תל אביב 03-5231016
אווירה: נעימה וביתית אך מאופקת במידה
רמת ווליום: מוזיקת רקע בווליום נמוך
מנות מומלצות: פסטה שחורה עם ציר סרטנים, חלה עם בשר חזיר
תפריט יין: מצומצם אך כל יין הוא בחירה מושלמת (להתייעץ עם נעמה)
רמת מחירים: 100- 150 ₪ לסועד
שעות: ב' – ש' 19:00 עש 01:00 (יום ראשון סגור)
הזמנות: עדיף בסופי שבוע וגם באמצע השבוע לפםי הבאזז סביב המקום
דרכי תשלום: מזומן ואשראי
גישה לנכים: קיימת
בלוג ביקורות אוכל 
היינו 2 זוגות ביום ששי בערב,,, מקום חמוד להפליא, שרות נעים ומוסיקה המייצרת אוירה מגניבה,,,,
האוכל חביב מנות קטנטנטת ויקרות לגודלן,,,חלק מהמנות היו חסרות בתפריט המצומצם ממילא,
נראה לי שמי ששבע והעביר ערב בעלות 150 שי,, הרויח ,אצלינו החשבון היה גבוה עוד יותר ,,350 שח לזוג, חשנו שזה היה גבוה מדי יחסית לארוחות מקבילות באיזור!! אבל המקום חמוד
אם כבר לאכול בתל אביב אז רק במל ומישל
האוכל מדהים,יחסית לא יקר והאווירה מאוד רומנטית
http://www.mel-michelle.co.il/%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91/