* מסעדת רפאלו בחיפה

Raffaello salad

המטבח האיטלקי הוא מטבח כל כך עשיר ומגוון שכולל התמחות אזורית ובתוך כל אזור יש התמחות עונתית. זהו מטבח שמאופיין בפשטות הן ברמת שיטות ההכנה (טכניקות הבישול) והן במרכיבי המנות.

אך אל לנו לקשר בין פשטות לבין אוכל בנאלי. בואו ניקח לדוגמא פסטה ברוטב עגבניות. אני לא רוצה להיכנס לעובי הקורה בכל מה שקשור לקמח שממנו עושים את הפסטה או השימוש בראשי הברונזה במכונות עשיית הפסטה (ביתיות ומקצועיות) – הברונזה משאירה חריצים קטנטנים בפסטה שאליהם נכנס או "נדבק" הרוטב בצורה טובה יותר לעומת מכונות עשיית פסטה עם ראש מתכת אחר שלא נותן את אותן התוצאות. העגבניות המיוחדות שמשתמשים בהן לרוטב הן עגבניות סוף הקיץ שמלאות בטעם ומאוזנות להפליא בין המתיקות העשירה לחמיצות הרעננה… אני יכול לדבר (או לכתוב) עוד הרבה על עוד המון נושאים וחומרי גלם ושיטות בישול אך בואו נחזור לחיפה.

זה לא סוד גדול- אין ממש מסעדה איטלקית בחיפה. לא כזאת שמתמחה באזור מסוים מאיטליה, שלא לדבר על בישול עונתי. לכן כשחבר טוב (אוהד איטלקי שרוף) בישר לי על פתיחת "רפאלו" הייתי די בטוח שביקורי יסתיים במפח נפש שדומה לפספוס גביע העולם 1994 עם בעיטת העונשין הכושלת של רוברטו באג'יו.

"אבל" שכנעתי את עצמי, אנחנו לא ב שנת 94 והמסעדנות המקומית משתנה (אני מקווה) לטובה.

המקום נמצא בקניון קסטרא בחיפה והוא סניף שני (אך לא כשר כמו הראשון). העיצוב חם ונעים ומשלב מצד אחד פשטות – שולחנות עץ ומדפים מלאים בתוצרת איטלקית (רטבים, קמח, קופסאות שימורים של עגבניות ועוד כהנה וכהנה מוצרים) ומצד שני ישנן נברשות וכוסות יין מאיכות טובה שמשדרות יוקרה מסוימת אך מאופקת.

בכניסה למקום ניתן לראות את הטבחים מכינים את הפסטה והלחמים מאחורי קיר זכוכית והמטבח פתוח חלקית לעיני הסועדים, אך רק בפרוזדור של הכניסה למקום.

הובלנו לשולחננו בעזרת המארחת ואז המלצרית הביאה את התפריטים שאחרי עיון קל בהם טעמה של אכזבה עלה בגרוני. הדברים המוכרים וכשהיא עברה לידי עם מנת פסטה לשולחן אחר וראיתי את גודל המנה (ענקית) ליבי נפל. מנות גדולות של אותו הדבר משעממות מכל בחינה שתחשבו עליה – אפילו אם היא ממש טעימה.

החלטנו להתחלק במנות שנראו לנו הכי מעניינות – מנת ארטישוק ממולא 28 ₪, סלט עגבניות ומוצרלה 47 ₪ ולעיקרית בחרנו בסטייק אנטרקוט ברוטב יין על פולנטה 98 ₪. אך לפני הכול הזמנו פוקאצ'ה 19 ₪, וסאן פלגרינו גדול 25 ₪.

הפוקאצ'ה הדקה שנאפתה על המקום הייתה חמה וטעימה אם לא ממש פריכה ושני מטבלים אחד של חציל קלוי על האש והשני עגבניות מרוסקות עם מעט בלסאמי היו טובים אך אני ביקשתי חמאה ובקשתי נענתה בשמחה. את מנת הארטישוק וסלט העגבניות והמוצרלה קיבלנו באותו זמן לבקשתנו. הארטישוק היה ממולא בתערובת גבינות מלוחה במידה והונח על מצע של רוטב עגבניות ומעט שמנת (רוזה) ופרמזן. הארטישוק היה טעים והיה לו ניואנסים של מליחות (מילוי הגבינות) וחמיצות כתוצאה מהנוזל שבו בושל הארטישוק (מים עם לימון). הבישול היה מדויק כך שהארטישוק שמר על מרקמו ועל טעמו הטבעי. סלט העגבניות והמוצרלה הורכב מכמה סוגים של עגבניות שרי (צהובות ואדומות) מתוקות וטעימות ועגבנייה רגילה בנאלית. המוצרלה מעל הייתה די משעממת מבחינת הטעם וכמות לא קטנה של בצל סגול די העיבה על הסלט הזה.עלי בזיליקום שלמים הוסיפו צבע וטעם כמובן. את רוטב הבלסאמי והדבש ביקשנו בצד ולא על הסלט אחרי שהמלצרית הדגישה בפנינו שהוא מתוק מאוד.

Raffaello artichoke

ובאמת למה צריך דבש על עגבניות כל כך מתוקות? למה לא להסתפק במעט שמן זית ובלסמי איכותיים? מעל הסלט היו שני לחמים ארוכים שצופו בפרמזן איכותי. אם הייתי יודע שמגישים את הסלט עם לחם לא הייתי מזמין את הפוקאצ'ה (תפקידה של המלצרית לעדכן אותי מתוך הגינות ואתיקה מקצועית) הרי הזמנתי את המנות האלה ואיתם פוקאצ'ה.

את המנות ליווינו בשתי כוסות יין אדום מונטפוליצ'יאנו ד'אברוציו 26 ₪ לכוס. ופה יש לי הערה לגבי תפריט היין – מקובל לרשום את שנת הבציר ליד היין, דבר שלא היה בתפריט.

האנטרקוט למנה העיקרית נעשה מדיום לבקשתי והוא הונח על רוטב על בסיס יין שהיה מתוק מאוד וכשביקשתי להבין למה המלצרית נלחצה ולא חזרה אלי עם תשובה. מלצרית אחרת הגיעה עם פרמז'ן ביד ושאלה אם אנחנו מעוניינים שהיא תגרד את הגבינה מעל למנה. אישרתי בהנהון והיא גירדה בנדיבות פרמז'ן איכותית מעל הסטייק והפולנטה. הפולנטה (קמח תירס) בושלה ואז אחרי שהתקררה וקיבלה צורה בתבנית היא נחתכה למלבנים שנחתכו לחצי (שני משולשים) והונחו על יד המנה. הפולנטה הייתה סבירה וזאת רק תודות לפרמז'ן המגורדת מעל שדי הצילה אותה מתהום הנשיה. דרגת עשיית הבשר הייתה מדויקת אך הבשר עצמו לא בלט ועוד פעם – הפרמז'ן הצילה את היום.

Raffaello steak

לקינוח חלקנו בקנלוני 22 ₪ שמולא בשמנת עם דובדבני אמרונה עם מעט ליקר שנתן חמיצות מרעננת למילוי. הקנלוני עצמם היו טובים אך עבים מדי ונעזרנו בסכין בכדי לחתוך אותם. קינוח שני שקיבלנו ע"ח הבית היה אפוגוטו – כדור של גלידת וניל עם מנת אספרסו מעל, שהיה טוב.

Raffaello dessert

את הקינוחים ליווינו באספרסו כפול 11 ₪ ואספרסו ארוך 9 ₪ שהיו טובים מאוד.

אם הייתי רוצה להיות ממש חסר סבלנות לקראת הסיום הייתי מסכם את חווייתי במשפט אחד- "איטליה זה לא"……."אבל" אני חושב שיש פוטנציאל ל"רפאלו". במיוחד אם לוקחים בחשבון את ההשקעה המסיבית במכשור המתקדם ובמטבח ובזה שהם משתמשים (בחלק לפחות) בחומרי גלם מיובאים מאיטליה, עכשיו כל מה שצריך זה לחשוב באיטלקית.

פלימן 8 קניון קסטרא חיפה 04-6208757

אווירה: נעימה ולא מחייבת

רמת ווליום: מוזיקת רקע בווליום נמוך

מנות מומלצות: ארטישוק ממולא, קנלוני

תפריט יין: מגוון בינוני אך טריביאלי עם כמה יינות מעניינים

רמת מחירים: 70 – 180₪ לסועד עסקית : א'-ה' 12:00 – 17:00 15% על התפריט

שעות: א'-ה' מ 12:00 עד 23:00, ו', ש' מ 12:00 עד חצות

הזמנות: עדיף בסופי שבוע

דרכי תשלום: מזומן ואשראי

גישה לנכים: קיימת

פוסט זה פורסם בקטגוריה מטבח איטלקי, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s