אני לא יודע מה איתכם אבל כשאני שותה יותר מדי (משתכר-לחץ חברתי בד"כ…..נשבע לכם) אני מתחיל לחפש אוכל ועדיף משהו בשרי נוטף שומן שיוכל לספוג את האלכוהול. אוקיי יש שווארמה (קלאסי במחוזותיו) אך הפטיש שלי מתבטא בבשר בצורת גליל או במילים אחרות נקניקיות. למה FETISH אתם תוהים ואני עונה- כי אני בד"כ לא בוחל באלה שמציעים גם את נקניקיות העוף הכי פשוטות שמוטבעים בחרדל בעל צבע זרחני וכרוב כבוש מקופסאות שימורים עם טעם לוואי של מתכת……נו, טוב….. לא שהמגוון היה כזה רחב והלכתי על ה HOT DOG הכי פשוט אלא פשוט אין מגוון.
אז לשמחתי (הרגעית) היה ב"רובן" במרכז הכרמל פינה קטנה שהתמחתה בנקניקיות מעולות אך לצערי הפינה נסגרה וגם "רובן". אל דאגה המקום הולך להיפתח מחדש בקרוב תחת בעלות שונה- מרגיע את עצמי בעיקר.
תפילותיי קיבלו מענה ומקום חדש (חלק מרשת) נפתח במרכז הכרמל וקוראים אותו "פראנק" שזה קיצור של פראנקפוטר- נקניקיה בגרמנית שמקורה מהעיר פראנקפורט. אגב גם מקור השם המבורגר מהעיר האמבורג.
אוקיי- ישנם מלא סוגים של נקניקיות ודרכי הבישול או השימור שלהם שונות ומגוונות ונעות בין המלחה לעישון או לייבוש. ועכשיו למעט אטימולוגיה: המקור של המילה סלסיסו או סרסיסו הוא מהמילה הלטינית SALSUS (מלוח) שיטת שימור בשר. גם המילה SALARY- משכורת מקורה מהמילה SAL מלח, פעם שילמו לחיילים הרומאים במלח שנחשב למצרך יקר ערך.
אז החלל ש"פרנק" נמצא בו במרכז הכרמל הוא מקום קטן מאוד ובמחוצה לו יש שולחן ודלפק שניתן לשבת שם ובפנים דלפק קטנטן עם שני כיסאות. התפריט לא גדול ומכיל מגוון של נקניקיות בשני גדלים – קטן וגדול. לתוספת יש תפוחי אדמה בתנור עם או בלי גבינת צ'דר.
החלטתו לנסות את כל סוגי הנקניקיות (פטיש או לא פטיש) שכללו : בראט וורשט, עגל, עגל פיקנטית, עוף, צ'יפוטלה (פלפל מקסיקאי נעושן) ואמנטל. הכול חוץ מהפרנקפורטר המעושנת שלא הייתה בנמצא באותו ערב. לשתייה ויתרתי על הגולדסטאר חבית ובחרתי בבקבוק היינקן.
ישנו מגוון של מיונז וחרדל שניתן לבחור ואני השארתי את מלאכת ההרכבה וההתאמה למוכרת האדיבה שבחרה בין מיונז קלאסי למיונז שום, ובכל מנה שמה חרדל אחר : דיז'ון גרגירים, דיז'ון קלאסי, חרדל חזרת, חרדל דבש, חרדל צ'ילי וחרדל פלפל צלפים. ביקשתי להימנע מקטשופ אך היא המליצה לנסות אחד או שניים מהמנות עם קטשופ קארי ונעניתי להמלצתה שלא אכזבה. על כל המנות היא הוסיפה בצל וכרוב כבוש.
כל המנות היו טובות בלי יוצא מהכלל ואני תיכף אגיע למנה המנצחת, אך הלחמניות שבדרך כלל צריכות להיות מלחם קמח לבן היו עשויות משום מה מקמח מלא או משהו שהוא טיפה יותר בריא מקמח לבן. והשאלה שנשאלת היא: "למה???" אם אני רוצה אוכל בריא הייתי הולך לאכול טופו או סלט עלים או קינואה או… טוב אתם מבינים את כוונתי. בכל מקרה הלחמניות הללו היו גם מעט יבשות דבר שפגם בהנאה הכללית. הנקניקיות נעו בין הבנאלי (העוף והעגל) למעניינות (הצ'יפוטלה שהיה לה רמזים של עישון). האמנטל גם כן הייתה מעניינת אך לא היה בתערובת של הבשר מספיק גבינה שצריכה לנזול החוצה כמו לבה רותחת אחרי הביס הראשון. הנקניקייה הכי טובה הייתה בלי ספק הבראט וורשט Brätwurst (בראט בגרמנית- קצוץ דק ו וורשט- נקניקייה) והיא יכולה להיות עשויה מבשר בקר, עגל או חזיר או תערובת. זאת שב"פראנק" הייתה עשויה מבשר בקר וחזיר והייתה פשוט מאוזנת מבחינת השומן והבשר ומרקמה לא היה דחוס מדי ככה שגם מבחינת טקסטורה היא הייתה טובה.
"פראנק" מספק נקניקיות טובות במחירים סבירים עם מגוון של ממרחים טובים. אני הייתי ממליץ על המקום בתור נשנוש לפני או אחרי סרט וכמובן אם אתם רוצים משהו שיספוג את האלכוהול או אם אתם במאנצ'יז אז זו בחירה טובה.
וכמובן אני לא אסיים לפני התייחסות למושג HOT DOG. אז כן, כן בדיוק איך שזה נשמע. היסטורית בשנת 1845 בגרמניה זה לא היה לא כל כך נפוץ השימוש בבשר כלבים. אפילו בהתחלת המאה ה20 החשש להימצאות בשר כלבים בנקניקיות היה "חשש מוצדק".
* חצי
שד' הנשיא 129
אווירה: קלילה
רמת ווליום: מוזיקת רקע בווליום בינוני
מנות מומלצות: נקניקיות
תפריט יין: –
רמת מחירים: 30 – 60 ₪ לסועד
שעות: 11:00 – 4:00
הזמנות: –
דרכי תשלום: מזומן ואשראי
גישה לנכים: קיימת
בלוג ביקורות אוכל 